מימוש זכויות רפואיות חייג עכשיו 08-9182222  |  חיפוש באתר

זכויות בגין רשלנות רפואית

על המערכת הרפואית בישראל נמתחת לעיתים ביקורת חריפה, אולם רוב הישראלים עדיין סומכים עליה, לעיתים בזכות ולעיתים משום שאין ברירה. אולם כאשר גורם כלשהו בתוך המערכת הזו מתרשל בתפקידו, באופן המביא לפגיעה במקום לעזור ולשמור על הבריאות – אזי פעמים רבות עומדת לכם זכות לתבוע ולקבל פיצויים בגין הפגיעה הזו.

זוהי זכותכם, אבל הדרך אל המטרה רצופה בקשיים ובמגבלות. למשל, יש לבדוק האם אכן קיימת עילה משפטית לתבוע, או מיהו הגורם המדויק שהתרשל בתפקידו וכדומה. יש מקרים בהם הפיצוי הצפוי כלל אינו מצדיק את הטרחה שבתביעה, אולם פעמים רבות אכן כדאי להילחם על מימוש זכויותיכם.

מתי אפשר לתבוע בגין רשלנות רפואית?

חשוב להבין כי לא מספיק להציג נזק שנגרם למטופל ולטעון כי מדובר ברשלנות רפואית, אלא יש צורך להוכיח מבחינה משפטית שאכן מדובר ברשלנות. במקרה כזה, בית המשפט יבחן האם הגורם שנטען כי התרשל בתפקידו (רופא, אחות, איש צוות, בית החולים או כל גורם רפואי אחר) נהג במעשיו כמו איש מקצוע סביר. דהיינו, האם רופא מן השורה היה נוהג באופן דומה או האם דרך פעולה סבירה הייתה מונעת את הנזק שנגרם למטופל. לשם כך יש להמציא לבית המשפט תיעוד של כל התהליכים הרפואיים שאירעו בנסיבות המקרה, לרבות חוות דעת מקצועית רפואית שתתמוך בטענה שאכן אירעה רשלנות שגרמה לנזק.

דוגמה אחרת שניתן להכניס תחת הכותרת של תביעת רשלנות רפואית היא הפרת חוק זכויות החולה, הוא החוק המסדיר את זכויותיו של המטופל לקבלת טיפול רפואי מתאים והגון. אמנם זוהי לא רשלנות רפואית קלאסית, אולם עדיין הפרה של זכויות החולה (כגון שמירה על פרטיותו, מתן הסבר מלא אודות הטיפול שיעבור ו/או קבלת הסכמתו לטיפול זה) – עשויה להוות רשלנות רפואית ולזכות את המטופל בפיצויים.

חשוב להבהיר כי נסיבות כל מקרה שונות וראוי להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית על מנת להבין את האפשרויות העומדות בפני כל מטופל המבקש לתבוע. לדוגמה, רבים לא מודעים לעובדה שעלה רוב מקרי הרשלנות הרפואית חלה התיישנות לאחר שבע שנים, כלומר לאחר מכן כבר אי אפשר לתבוע.

ממה מורכב סכום הפיצויים?

באופן כללי, אם המטופל מצליח להוכיח שאכן התקיימה רשלנות רפואית, הוא זכאי לקבל פיצוי כספי בעבור מלוא הנזק.

הסכום מחושב או מוערך על ידי בית המשפט, תוך בחינה של מצב המטופל (דהיינו לאחר הפגיעה) והשוואתו למצבו התיאורי למצב שבו היה אילולא התרחשה הרשלנות הרפואית. כל הוצאה של המטופל שקיימת במצבו הנוכחי ואינה קיימת במצב התיאורטי ללא הפגיעה – הוא זכאי לקבל בגינה פיצוי.

במילים אחרות, סכום הפיצויים כולל את ההוצאות שהיו בפועל, כגון עלויות הטיפולים הרפואיים ואובדן ימי עבודה; בנוסף מחושב גם נזק כללי, כלומר נזק שנגרם בגין הפסדים או הוצאות עתידיות, כגון אובדן יכולתו לעבוד, עלויות סיוע עתידי של מטפל/ת צמוד/ה, הוצאות נסיעה וכן הלאה.

מאמרים נוספים
חיוג מהיר
waze